גולש יקר,
לחווית גלישה טובה יותר מומלץ להשתמש באחד מהדפדפנים הבאים:
השלמת מרכיביה של עסקת הרכש הבינלאומית למקשה חוזית אחת מחייבת את הצדדים לעסקה: המוכר והקונה, להתקשר חוזית, בנוסף לחוזה המכר עצמו, בשורה נוספת של חוזים נפרדים אשר יחד יהוו מכלול אשר באמצעותו ורק באמצעותו תוכל העסקה כולה לצאת אל הפועל. מרכיביה החוזיים של עסקת המכר כוללים את ארבעת החוזים שלהלן:
לכל אחד מארבעת החוזים הללו קיום עצמאי והצדדים השונים בכל אחד מהחוזים הללו יכולים לתבוע או להיתבע במקרה של אי מילוי התנאים המוגדרים בהתקשרות החוזית וזאת ללא קשר לחוזים האחרים הקשורים לאותה עסקת רכש.
לעתים קרובות ביותר מופיעים כל ארבעת החוזים הנ"ל באותו מסמך שנקרא בשם כללי "חוזה המכר". חוזה מכר (Sales Contract) יכול להיות מורכב ומפורט מחד או קצר מאד מאידך. פעמים רבות מורכב החוזה מהצעת מחיר (Proforma) הנשלחת מהיצואן או מהזמנה (Order) הנשלחת על ידי היבואן והמאושרת על ידי היצואן.
לפי דיני החוזים, על מנת שחוזה יהיה בר תוקף צריכים להיות בו צד מציע, צד מקבל וגמירות דעת .
כאמור לעיל, אחד החוזים מהם מורכבת עסקת המכר הוא חוזה התשלום/המימון. אם הצדדים לעיסקה לא יסכמו על פרטי המימון מראש, עלולים הם למצוא את עצמם חשופים לסיכונים שונים. מטבע הדברים הסיכונים הקשורים למוכר קשורים לתשלום והסיכונים של הקונה קשורים לסחורה.
ברור, שכל יצואן מעדיף תשלום מוקדם ככל האפשר לפני משלוח הסחורה (ואם אי אפשר לקבל את כל התשלום מראש, הרי שגם תשלום חלק מקדמה עדיף על פני כלום), ואילו היבואן מעדיף ברוב המקרים דחיית התשלום לעתיד.
לגישור פער האינטרסים נוצרו ארבע שיטות תשלום עיקריות שהן פונקציה של מידת האימון בין הצדדים. השיטות בעיקרן הן פשרה בין הצדדים ונסיון להבטיח את החוזה שביניהם.
ארבעת השיטות הן:
השיקולים העיקריים המשפיעים על בחירת שיטת התשלום הם:
כתיבה:
זאב תלם
מרצה בכיר ויועץ לחברות עסקיות בתחום בסחר הבינלאומי
צרו קשר
